יוֹאֵל שָׁלוֹם,

הפעילות האהובה עלי בתור ילד בן שלוש וחצי ואולי האהובה עלי אי-פעם היתה ללכת עם סבא יוסף יד ביד בשכונה בקרית-אתא ולאסוף אבנים קטנות מהמדרכה ומחצרות הבתים ואיתן למלא את החסר בחומות האבן החיצוניות שהקיפו את המבואות של הבתים

אבל אנחנו לא מדברים עלי אלא על הסטירה היחידה בחייו שקיבל איש צעיר מאבא שלו

יוסף הקר הנער טעה בשיקול הדעת. הוא שטף את ידיו ורק אז הגיש לאביו את
כוס המים. הסטירה תלווה אותו עד לפלסטינה שם במקום גקר יקראו לו הקר, וכשהוא רוצה לשתות הוא מצביע על הדיאט-אר-סי-קולה, ולמרות שהוא מחביא בקבוק ליטר וחצי של דיאט-אר-סי-קולה במגירת הנעליים, אף פעם לא חסר דיאט-אר-סי-קולה
Show More

,בִּבְרָכָה

טל עין